מהו ™UniSelf - בקצרה
™UniSelf הוא מודל חווייתי־אינטגרטיבי לריפוי שמרכז הכובד שלו הוא יצירת קרבה מבפנים, במקום תיקון.
הוא עובד בשלושה ממדים שמתרחשים בו־זמנית:
1. תודעה – מיפוי עדין בין יוניסלף (עצמי מאוחד) להיבטים (חלקים שנוצרו סביב כאב/ניתוק).
2. רגש־גוף – החזרת קוהרנטיות (coherence) באמצעות מגע עדין עם תחושה, נשימה, תשומת לב וגישה לא־תובענית.
3. שדה – המרחב הבין־אישי/קבוצתי שמוחזק בנוכחות, אחריות וחמלה; השדה אינו תפאורה, הוא תנאי חי לריפוי.
למה צריך מודל חדש כ- ™UniSelf ומה חסר היום?
בעשור האחרון צמחו שלוש משפחות עיקריות של גישות ריפוי/התפתחות:
קוגניטיביות־התנהגותיות (CBT ודומותיהן): חזקות בפרוטוקולים ובהפחתת סימפטומים, חלשות בהטמעת שינוי זהותי וביחסי־פְּנים לאורך זמן.
סומטיות/גופניות (Somatic Experiencing, פוליווגאל וכו’): מצוינות בהורדת עוררות ובהשבת וויסות, מוגבלות כשאין שפה תודעתית שמחזיקה משמעות, בחירה וקשר.
נרטיביות/תודעתיות (IFS, ACT, גישות רגש־משמעות): חזקות בשפה פנימית ובהמשגת “חלקים”, לעיתים חלשות בהחזקת שדה ובכלים קבוצתיים/קהילתיים.
- קוגניטיביות־התנהגותיות (CBT ודומותיהן): חזקות בפרוטוקולים ובהפחתת סימפטומים, חלשות בהטמעת שינוי זהותי וביחסי־פְּנים לאורך זמן.
- סומטיות/גופניות (Somatic Experiencing, פוליווגאל וכו’): מצוינות בהורדת עוררות ובהשבת וויסות, מוגבלות כשאין שפה תודעתית שמחזיקה משמעות, בחירה וקשר.
- נרטיביות/תודעתיות (IFS, ACT, גישות רגש־משמעות): חזקות בשפה פנימית ובהמשגת “חלקים”, לעיתים חלשות בהחזקת שדה ובכלים קבוצתיים/קהילתיים.
הפער החוזר: אנשים “מבינים” את עצמם טוב יותר, מורידים סימפטום, אבל לא עוברים שינוי עומק יציב ביחסי־פְּנים, ביחסים עם אחרים, וביחסי־עולם. כאן ™UniSelf נכנס.
עקרונות הליבה שמייחדים את ™UniSelf
1. קרבה במקום תיקון
2. שדה לפני טכניקה
אנחנו מתייחסים לעולמו הפנימי של האדם כאלה שדה דינמי בו מתקיימים יחסי גומלין ותקשורת בין היבטים לבין עצמם ובין היבטים לבין העצמי האותנטי.
טכניקות הן כלים. אבל השדה – נוכחות, הקשבה פעילה, גבולות־אחריות, אמפתיה והכלה – הוא התנאי שמאפשר לכל כלי לעבוד. זהו ההבדל בין “לעשות תהליך” לבין “להיות מרחב לתהליך”.
(גישה זו מזכירה במידת־מה את עקרונות Restorative Circles – מרחבים של שיח וריפוי קולקטיבי המבוססים על נוכחות הדדית ולא היררכיה.)
3. תנועת ספירלה, לא קו לינארי
ריפוי אינו “שלב 1–2–3”.
™UniSelf פועל בתנועה ספירלית: חזרה מעגלית למוטיבים מוכרים, בכל פעם עם יותר קרבה, יותר יכולת לשאת, יותר בחירה.
4. היבטים כישויות תודעתיות חכמות
5. מנהיגות לא־היררכית
במרכז המודל עומד התפקיד החדש: מוביל ריפוי (Healing Space Holder) — לא מטפל שמעל, אלא אדם שמחזיק שדה ביחסי שותפות. זו שפה שמאפשרת גם ל-'לא־מטפלים' לפעול באתיקה ובהשפעה.
6. שילוב עדין בין רגש, גוף ותודעה
לא “עוד תובנה”, לא “עוד תרגיל גוף”, ולא “עוד סיפור”. התגובה המשולבת המדויקת ביניהם בעת שההיבט פעיל – בזמן אמת, בקצב מותאם אישית – הוא מה שיוצר שינוי יציב.
מה מבדיל את ™UniSelf מגישות קרובות
מ־CBT/כלים התנהגותיים:
לא ממוקד בעיקר בסימפטום או ביעד התנהגותי, אלא בקוהרנטיות של הזהות והיחסים – שמייצרת שינוי תגובתי והתנהגותי יציב ממילא.
מגישות סומטיות בלבד:
הגוף לא “מנוהל” מנותק ממשמעות. אנחנו מחברים תחושה-רגש-שפה-בחירה, כך שהוויסות משרת כינון עצמי ולא רק הורדת עוררות.
מגישות חלקים/נרטיב (IFS וכו’):
ההבחנות בין יוניסלף/היבטים מתורגמות לפעולה בשדה הפנימי והסביבתי. הן בגישה, תגובה ושיחה פנימיים והן בדגש על אחזור קרבה במרחב בין־אישי וקבוצתי ולא רק “בתוך הראש”.
מפרוטוקולים היררכיים:
תהליך יוניסלף הוא תהליך מונחה היבט. דינמי וייחודי לכל אדם / בכל מצב.
אין “מומחה שמטפל בך”, יש מוביל שמחזיק שדה ואחריות משותפת; זה מאפשר העברה לכל סביבה (בית, צוות, קהילה), לא רק לקליניקה.
מבנה העבודה: מה קורה בפועל בתהליך ™UniSelf
1. מיפוי עדין: זיהוי מצב ההוויה (ביוניסלף / בהיבט), הכרה בהפעלת־היבט, זיהוי הדפוס/תבנית התגובה בפעולה.
2. יצירת קרבה בטוחה: האטה, נשימה, עיגון, תשומת לב לא־שיפוטית – לפני כל “עיבוד”.
3. דיאלוג מכוון־היבט: שפה נקייה מהיררכיה, המירה של שליטה לסקרנות, העברה מ“למה אני כזה/ככה” ל“מה נדרש פה לקרבה?”.
4. קוהרנטיות בשדה: התאמת הקצב, מגע פנימי 'עם היבט' או בין־אישי מדויק (שאלות, השתקפות, גבולות־אחריות), עיגון יחסים חדשים בשדה הפנימי. (ראו גם את מחקרי HeartMath Institute על הקשר בין לב, מוח ותודעה – קוהרנטיות היא מפתח להבנת תנועה זו).
5. שיתופיות והכללה: רתימת היבט לרצון אותנטי על ידי קול מכוון (Re-Orientation voice) וביסוס מערכת תגובות חדשה.
6. איחוי אינטגרטיבי: חיבור ההיבט למרכז המאוחד, בדיקת תנועת־חיים חדשה (במחשבה-רגש-גוף-פעולה).
7. תרגול המשכי עצמאי: הטמעה יומיומית קצרה (מיקרו־ריטואלים) לקבע קוהרנטיות בלי מאמץ.
למי זה מיועד — ומתי לא
מיועד לכולם: הורים, בני/ות זוג, מנהלות וצוותים, מנחות מעגלים, ומטפלות. כל אדם יכול ללמוד להיות מוביל ריפוי לעצמו, לילדיו, ולאחרים — ברמות עומק שונות.
גבולות האחריות: במצבים טראומטיים מורכבים, דפוסים אובדניים, התמכרויות פעילות או מצבים פסיכוטיים – נדרשת החזקה מקצועית ייעודית.
™UniSelf משתלב עם טיפול מומחה, מחזק אותו – לא מחליף אותו.
מה יוצא מזה בפועל (תוצאות שמדווחות שוב ושוב)
- פחות זמן “מלחמה עצמית”, יותר זמן ביחסי קרבה עם עצמי.
- ירידה בהפעלויות אוטומטיות מול בני בית / עמיתים ; עלייה בבחירה תגובתית.
- החזרת תחושת שייכות וקוהרנטיות - בגוף, ברגש ובמערכות יחסים.
- קבלה עצמית, ביסוס תחושת ערך, ביטחון וסמכות פנימית.
- תנועה מעמדה של “תיקון עצמי” לעמדה של “הובלת ריפוי” בבית, בעבודה ובקהילה.
למה זה רלוונטי במיוחד עכשיו?
- העולם זז משפה היררכית לשותפות. אנשים מבקשים שפה שמכבדת בגרות, אחריות ואנושיות.
- העברה מחדר הטיפול לחיים. גישת יישומית שעובדת (גם) במעגלים, בצוותים ובקהילות - לא רק ב־1:1
- התמודדות־עומק עם עומס רגשי/חברתי. לא “עוד עצה”, אלא שיטה שיוצרת הרמוניה במרחב הפנימי והחיצוני.
איך זה משתלב עם “מוביל ריפוי (Healing Space Holder)”
™UniSelf מספק מסגרת פעילה למובילי ריפוי:
שפה, עקרונות פעולה, אתיקה לא־היררכית, והליך עבודה שמתרגם נוכחות–הקשבה–גבולות לתהליך מובנה אך חי. אם המושג חדש לך, כדאי לקרוא קודם את הפוסט: מוביל ריפוי: למה ‘מטפל’ כבר לא מספיק.
