בלוג

גלי לי את הקסם הזה שיראה לי איך עוברים מהבלתי אפשרי לאפשרי, אמרתי לה לאנרגיה בעלת האינטליגנציה עתיקת היומין.

עמדתי בפתחו של תהליך תודעתי שרב הנסתר בו על הגלוי למעט הידיעה הברורה שאני סומכת עליה.

אותה אנרגיה האזינה לבקשתי והובילה אותי במסע תודעתי.

עברתי דרך תחנות אשר לימדו אותי את המשמעות האמיתית של התמסרות והסכמה כנה לחוות כל שיידרש על מנת לממש את משאלת הלב, על מנת לעבור מהבלתי אפשרי אל האפשרי.

היא הובילה אותי דרך אש לוהטת, מכלה, שאיימה לשרוף את קיומי.
אלוהים עדי כמה אומץ נדרש ממני באותם הרגעים כדי לרכז את כל עוצמת התודעה שאני ולשנות את מאזן הכוחות כך שהאש תנשור ממני באחת ותותיר אותי בהודיה על חיי .

היא הובילה אותי דרך תעלת כאב פיזי ורגשי אשר כמו חצה אותי לשניים והוציא ממנו זעקות שבר, כאב, עצב, צער, ועוד כאב.
שישה אנשי אור עטפו אותי באהבה, בזמן ששטתי בתוך יגון אינסופי וחוויתי ברוחי, בנפשי ובגופי כאב שלא זכרתי גם כשילדתי את ביתי בלידה טבעית, תוך כדי נסיעה לבית היולדות, ללא חומרים משככים.

היא הציבה אותי על צמתי בחירה קשים מנשוא והכריחה אותי להיזכר בעוצמה ובכוח שיש לי כתודעה ערה, מודעת, נוכחת.

חוויתי על נפשי ובשרי את הקלות הנסבלת של ההקשבה לקולות המיינד מול האומץ להקשיב לקול הלב, לקולה של הנשמה – קול אשר בקשותיו עימתו אותי עם דילמות שהדירו שינה מעיניי ועסקו בשאלות של מוסכמות חברתיות, מוסר, אתיקה ונאמנות.

היא למדה אותי את המשמעות העמוקה של אהבה עצמית, נאמנות עצמית ובחירה בקול הלב.

באותו התהליך התודעתי שחוויתי באמצעות כל חושיי הארציים, למדתי שתודות להסכמה לרדת עד לתהומות הכאב האינסופיים ולחוות אותם עם כל הכרוך בכאב הזה, זכיתי באהבה שלא חוויתי כדוגמתה קודם לכן.

אהבה של עידנים. אהבה בן שתי נשמות. אהבה שנוכחותה ליכדה את השדות האנרגטיים הנפרדים לכדי שדה אחד משותף. אהבה שלא יכלה להתעורר עוד שאלה נוכח קיומה ועדיין ריחף מעליה סימן שאלה ענק נוכח מימושה.