מסע בסימן יסוד האש ברמת הנגב – רשמים וחוויות

kerren cohen

מסע האש במדבר - חוויות, רשמים ותמונות

מסע האש הוא השלישי בסדרת המסעות לפיתוח קליטה על חושית.

הגילוי המשמעותי ביותר עבורי במסע האש נעוץ בהבנה שמאפייני אנרגיית האש הובילו את המסע בסימן יסוד האש. יותר מזה התחוור לי שהמאפיינים מוטבעים כמאפיינים שלנו, בני האדם, ולכן כנראה קשה להבחין בהשפעתם ביום יום ובוודאי במסע מן הסוג שעברנו.

מה עברנו ?

מסע האש במדבר

נאספנו בקרחת יער, היה חם, האש הגיעה גם מבחוץ עם מזג האוויר

פתחנו בסבב היכרות, הבעת כוונות ובזיהוי הקשר הסודי בין הנוסעות ברכב עד לנקודת המפגש.

באותו המפגש, הברוש שחרר את האבקנים שלו, במטחים שנראו כמו אבק,

עם ריח שנשא נינוח של לחות. הוא כמו נענה לציבור הנשי, הנקבי, שחנה מתחתיו.

הוא פשוט פיזר את אבקניו.

היה מפגש אש בין זכרי לנקבי, בין מינים שונים – מפגש קסום שרק הטבע ידע לברוא.

סדנת תיפוף על הגוף עם דורון רפאלי

המשכנו ללבות את האש בסדנת תיפוף על הגוף עם דורון רפאלי
שם חווינו כיצד עולה האנרגיה בגוף, כיצד ממצב של מנוחה, מתלבה בתוכנו אנרגיה
שמניעה לתנועה, ליצירה, לתחושות ורגשות שרגע לפני כן לא היו שם.

בלילה הראשון

בלילה הראשון עלתה האש במדורה, שהייתה 'מדויקת' – כפי שיותר מאחת ציינו.
האש לא עישנה, לא הסריחה, לא היינו אפופי עשן – היא הייתה מדויקת בעוצמה, במיקום, בריחות, בחום שהפיצה עבורנו.
<br>במרחב, יכולנו לזהות ביטויים רבים של האש הזו: כוונות טובות ורצון מצד שלומי, איש הקייטרינג שפרש לנו בלב מדבר שולחן ארוחה מפוארת. הוא הזין אותנו עם הרבה דיירב מבפנים לעשות משהו טוב. הרבה יותר מלהביא את הלב.
גם זה ביטוי של יסוד האש. האש היא הניצוץ שמחולל תנועה המובילה לפעולה.
שם, רקדנו לצלילי התופים והדיג' שהביאו לנו באמצע שומקום דורון רפאלי ויוגב חרובי. במשך שעתיים לפחות ליבינו את האש הפנימית וגילינו מתוך טראנס פנימי, אילו ביטויים רגשיים יש לה לאש בתוכנו.

השכם עם שחר

בבוקרו של היום השני , פתחנו בהתבוננות (מדיטציה של שחרית) תוך שאנחנו צופים  בכדור האש שעלה חיוור.

היה מקסם שם מכיוון שהשמש עלתה אל תוך ענן, אל תוך קפל, אל תוך כיס. היא היתה שמש לבנה, חיוורת, קורנת אש קרה.

היא נעלמה אל תוך הענן וכאילו זרחה שוב בצאתה מאותו קפל הענן והפעם כשהיא קורנת אור חם.

זכינו לחזות כביכול בשתי זריחות, בזריחת אש קרה ובזריחת אש חמה. ראינו פעמיים זריחה, משני קווי רקיע שונים.

ואחרי הזריחה: פריסת בוקר במדבר

בתום מדיטציית הבוקר, עלינו בחזרה בעלייה אל סמוך לפארק בן גוריון. הלב האיץ את דפיקותיו, הזרים את הדם לוורידים, העלה את החום הפנימי שלנו.

משם פנינו אל ארוחת בוקר, אותה שוב פרש בלב המדבר, מול נוף נחל צין, הקייטרר האלוף שלומי ממדרשת שדה בוקר. זכינו לארוחת בוקר של מלכים, עם נוף מרחיב נשימה.

במרחב ארוחת הבוקר, נכחה אש שקטה של חברותא, שיתוף חוויות, היתה רוח טובה ששרתה על ארוחת הבוקר.. ניכר שקורן חום בין הלבבות.

אש רכה, עדינה, מלכדת, מפיחה חיים בחיבורים שנוצרים.

פארק בן גוריון

אחרי ארוחת הבוקר התיישבנו לאינטגרציה של החוויות שעברנו עד כה – בפארק בן גוריון.

רגעים של שמש עדינה וחמימה על דשא רטוב, דיאלוג מודע ובלתי מודע בין ציפיות, תפיסות, אמונות (אוויר)

לבין רגשות והרגשות (אנרגיית המים) שרחשו בתוכנו והושפעו באופן ישיר מאנרגיית האש ששיחקה איתנו ובתוכנו

 בצורת דחפים, יצרים, רצונות גלויים וסמויים.

מהי אש ללא תשוקה?

בשעת אחר הצהריים התכנסו לסשן לעוררות התשוקה.

הרוח החלה להכות בנו ולימדה אותנו עד כמה האוויר משפיע על האש.

כמה קשה ללבות את האש כשרוח עזה (תודעתית או מנטלית) נושבת בתוכנו.

מדיטציית התשוקה המינית עוררה נשים רבות מהקבוצה להיכרות עם עצמן ועם הדינמיקה האנרגטית בתוכן.

אין לי ספק שאותה מדיטציה בתנאים אחרים הייתה מייצרת חוויה שונה לגמרי.

משם התפזרנו לשיחות על תשוקה מינית בחדרי חדרים, שיחות שיכלו להימשך עוד ועוד אלמלא,
בנקודה אחרת בלב המדבר, חיכתה שוב, ארוחת ערב וסשן ריקודים נוסף בלייב.

בלילה השני עם דורון רפאלי ויוגב חרובי

בלילה הראשון הייתה לנו אש רגועה, רוחשת ברכות, מאפשרת לשבת לצידה, ליהנות מחומה המלטף. בלילה השני היא כבר הייתה סוערת, מרעישה, עם הרבה מאוד צבעים, נאבקה ברוח, העיפה גיצים לכל עבר, הגיצים רדפו אחד אחרי השני כמו במחול גיצים.

הרוח החזקה (אנרגיית אוויר) ליבתה את האש ולהבותיה היתמרו לגבהים ועוצמות חזקות - בכאוס פנימי של האש. בריקודים ראינו שהאש של כל אחת, ליבתה את האש של האחרת. נשים שרקדו תחילה באיטיות ובניסיון למצוא חיבור פנימי עם הצלילים והאנרגיה הקולקטיבית פגשו בתוכן מעין דחף חדש לנוע, לזוז, לרקוד, להשתתף במעגל האש הקולקטיבי ולהביע הרבה יותר עם הגוף, הרבה יותר מבערב הקודם. האש ליבתה יצרים שקיבלו ביטוי בתנועה, בתחושה, ברגשות.

ביום השלישי בבוקר..

השכמנו באיטיות, שחררנו את החדרים והתכנסו למדיטציית סיום ואינטגרציה אחרונה לפני פרידה. 

משדה בוקר יצאנו בשעת צהריים, כשכל אחד ואחת נושאים בתוכם אסופה של התרחשויות, הכרות,  רישומים והרגשות, שנדרשו שבועות אחדים על מנת לעבד אותם ולבטא אותם במילים. 

 

מסע האש היה שונה בכל דבר אפשרי מכל אחד מהמסעות האחרים. זו היתה הפקה מורכבת, עם לוגיסטיקה רבת פרטים, והרבה מאוד אנרגיה מכל הסוגים. 

המסע הרביעי בסדרה עומד להיות מסע בסימן יסוד האוויר. אין לי ספק שהוא יהיה שונה בתכלית ממסע האש ובעיקרו, נתקרב מעלה מעלה אל רבדים גבוהים של אוויר. 

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה