בתום מדיטציית הבוקר, עלינו בחזרה בעלייה אל סמוך לפארק בן גוריון. הלב האיץ את דפיקותיו, הזרים את הדם לוורידים, העלה את החום הפנימי שלנו.
משם פנינו אל ארוחת בוקר, אותה שוב פרש בלב המדבר, מול נוף נחל צין, הקייטרר האלוף שלומי ממדרשת שדה בוקר. זכינו לארוחת בוקר של מלכים, עם נוף מרחיב נשימה.
במרחב ארוחת הבוקר, נכחה אש שקטה של חברותא, שיתוף חוויות, היתה רוח טובה ששרתה על ארוחת הבוקר.. ניכר שקורן חום בין הלבבות.
אש רכה, עדינה, מלכדת, מפיחה חיים בחיבורים שנוצרים.