הקשר הנסתר בין סנסציה סנסיטיביות וקליטה על חושית

אפשר לומר, שככל שנקפו השנים והשתנה קצב החיים, התעצמו הגירויים ואיתם התפתחה המשיכה לאקסטרים, לתחושות ולגירויים בעלי עוצמה גבוהה. חיים ללא 'סנסציה' נדמים כמשעממים, מונוטוניים, כמו פעימה חלשה במוניטור החיים.

בצד התפתחות המשיכה וההזדקקות לגירויים עוצמתיים חזקים הלכה ונחלשה הסנסיטיביות – יכולת החישה, הקליטה החושית (ובהכרח גם הקליטה העל חושית).

יצא לכם לצפות לאחרונה בסרטים משנות ה-70 או ה-80?  הפעלולים בסרטי אקשן נראים כמו משחק ילדים וסיפורי האהבה בקלסיקות הרומנטיות נדמים כמו נאיביות צרופה שאינה קשורה לקצב, לפתיחות ולהשתנות מערכות היחסים שמתנהלות היום. על המדפים בסופר אינסוף גרסאות של חטיפים עם תיבולים חזקים ובעולם הגיימינג המשחקים חדים, מהירים וסוערים.

את ההשלכות של האבולוציה הזו היריעה קצרה מלהכיל. הראשונה שבהן היא קהות חושים שבאה לידי ביטוי בקליטה מופחתת של כל שיש בעולמנו, מרדף אחרי האושר כאשר הוא ממש כאן, זיהוי מזערי של אירועי חיים כרגעים של עונג, אושר, ברכה. קהות חושים מתבטאת בקושי להכיר, להכיל ולבטא רגשות מעודנים, קושי ליצור אינטימיות – הן בפנים והן עם אחרים, בלבול תחושה של אין אונים ביחס לבחירות יומיומיות ועוד ועוד.

בצד הפיחות ביכולת הקליטה החושית, התנוונה יכולת הקליטה העל חושית ובעטיה אבדה היכולת לקבל, לזהות ולפענח מידע וכלים שיכולים בנקל לשפר את איכות החיים ביום יום.

אושו טוען שככל שאנחנו מבקשים ורודפים אחרי סנסציות כך מתמעטת הסנסיטיביות שלנו.

,The more you seek sensations 
.the less sensitive you become
 Sensitivity is lost

Osho, The New Alchemy To Turn You On

סנסציה סנסיטיביות וספקטרום חישה

למילה Sensation בעברית שתי משמעויות עיקריות. כשם עצם, המשמעות האחת שלה היא 'תחושה' או 'חישה'. המשמעות האחרת שלה היא 'מִרְעָשׁ' – "ידיעה מפתיעה המעוררת התרגשות גדולה" או "רושם עז עקב התרחשות מפתיעה"

בדומה, גם למילה sensitive בעברית משמעויות אחדות. כשם תואר, המשמעות האחת שלה היא רגיש, נוח להיפגע. המשמעות האחרת שלה היא חִישׁוֹנִי, בר חישה (כך גם על פי המילון הישן לפסיכולוגיה) .

מכך נוכל עם הטיה קלה להסיק שהמילה העברית לסנסיטיביות היא חִישׁוֹנִיוּת.

מהי חִישׁוֹנִיוּת ואיך היא באה לידי ביטוי בחיים?

להבנתי, זוהי יכולת (מפותחת) של יצור חי  לחוש באמצעות קולטנים מובנים – את מרחב המחיה שלו, לתפוס ולדעת אותו על כל תדריו ועוצמותיו, כלומר, להכיר בכל הספקטרום הגלי של המציאות הרוטטת סביבו.

בואו נסתכל רגע על ספקטרום החישה של בני אדם במונחים של סנסציה וחישוניות.

נוכל למצוא בקצה אחד נניח, ידיעה מרעישה המביאה אדם להתרגשות ולמערבולת חושים, ואילו בקצה האחר, רשימת הקניות לסופר.

נוכל למצוא בקצה אחד את התחושה כשנכנסים עם האצבע הקטנה בפינה של ארון ואילו בקצה האחר, את התחושה של משב רוח עדין על הלחיים.

כשמביטים על ספקטרום החישה במונחים של סנסציה וסנסיטיביות קל למצוא את ההיגיון בדבריו של אושו על כך ששימוש מוגזם ותכוף בחישה אינטנסיבית בעוצמות גבוהות (כלומר סנסציונית-מרעישה), תביא להחלשת ובסופו של דבר להרדמת החישה המעודנת יותר.

למה בכלל צריך חישה מעודנת בעולם אינטנסיבי, רועש ותזזיתי כמו שלנו?

אל השאלה הזו מצטרפות שאלות הגיוניות נוספות כמו:

מה היתרונות של סנסיטיביות ? של יכולת חישה רב-תדרית? ואיך שקט קשור לכל זה?

אתחיל לענות דווקא מהשאלה האחרונה. אני מאמינה שהציטוט הבא  של ראם דאס (מורה רוחני אמריקאי, פסיכולוג אקדמי קליני) מבהיר את העניין:

" The quieter you become

the more you can hear"

סנסיטיביות גבוהה מאפשרת קליטה על חושיתכאשר נכנסתי לקורס ויפסנה בפעם הראשונה בשנת 2002, ההכרה המשמעותית הראשונה שהכתה בי הייתה קשורה בעצם השתיקה. הן שתיקתי שלי משיח ותקשורת והן שתיקה של כל הסובבים אותי בכלל זה העדר מוחלט של חשיפה לכל מדיה ואפילו לקשר עין עם האחרים.

גיליתי שככל שנוקפים הימים ואין 'קול' שנכנס מבחוץ, מתעוררים קולות, תמונות, זיכרונות וחוויות – מבפנים. בויפסנה הראשונה נפתחה לי יכולת הקליטה העל חושית, התקשור וראיית חיים בקווי זמן אחרים. (כאן פרסמתי בהמשכים איך הכל התחיל).

חמש פעמים חזרתי לתרגל ויפסנה בשתיקה, למשך 10 ימים, ולו בכדי לשמוע טוב יותר את מה שדומם בי ברעש החיים. עוצמת השינוי והריפוי הם בלתי ניתנים להשוואה בשום תרגול של אף שיטה שניסיתי אי פעם – ללא שתיקה. לימים, בחרתי לפתוח את הריטריטים הארוכים שאני מנחה, בשלושה ימי שתיקה בדיוק בשל הסיבה שראם דאס היטיב לזקק "ככל שהופכים להיות שקטים יותר, כך שומעים יותר".

יתרונות החישוניות (הסנסיטיביות) והחישתיות המפותחות

מערכת חישה מפותחת מייצרת התנסות חיים שיש בה:

בשורה התחתונה להיות בעל יכולת קליטה חושית ועל חושית מפותחת זה להיות: אשפי אנרגיה, מאסטרים של מציאות, קוסמים של הגשמה והכל בקלילות, בחושניות ובעליזות. 

הרהורים, מחשבות, תגובות, שאלות – המקום לזה הוא כאן למטה בתגובות. 

מותר, רצוי ואפילו משמח כל שיתוף 🙂

שימשיך יתעצם ויישמר הטוב הזה. 

תודה לריקי פלאור על ההשראה הרבה. 

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה