לא מדובר בהכרח על שינויים הרואים או קוטביים כמו מנישואים לגירושין, משכיר לעצמאי, מאובדן הכיוון בחיים למציאתו.
על ספירלת ההשתנות הקבועה גיליתי שתמיד השינויים הגדולים ביותר שעברתי או חוללתי בחיי, היו בעצם אוסף של שינויים מזעריים שהסכמתי לחולל ולחוות.
לדוגמה,
להסכים לשנות את המקום שלי ביחס לילדים שלי במשפחה או
להסכים 'לא לדעת' או
להסכים להיות 'טועה' או
להסכים 'להטיל ספק בצדקתי' או
'להסכים להגיד כן במקומות שתמיד אמרתי לא' או..
הרשימה ארוכככהההההה מאוד.
הנקודה היא כזו,
גם כשתזהו שדפוס התנהגות, התנהלות, תגובה, או תבנית מחשבה מובילים אתכם שוב אל אותו הדבר (שכבר עייפתם ממנו,
וגם אם תתעורר בתוככם צעקת 'דייייייי' מטורפת, ותצעקו בקול אילם: "אני לא מוכן יותר ככה. אני לא רוצה שימשיך ככה.", עדיין תצטרכו:
לא רק לרצות שיהיה אחר
לא רק לבחור שיהיה אחר
אלא קודם כל להסכים בתוככם לקיומו של השונה והאחר מתוך עצמכם
ואז,
להסכים – במודע – לנהוג אחרת
להסכים – במודע – להתנסות בשונה
להסכים – במודע – לברור ולבחון ולחקור ולגלות עד שתגיעו למקום הנכון.