הו'אופונופונו ואומנות התרת פלונטרים

"הפורמת הקטנה"

השבוע פתחתי את תיבת התכשיטים שלי. חיפשתי שרשרת ספציפית שהתחשק לי לענוד באותו יום.
אלא שלדאבוני, אותה שרשרת הייתה קשורה בעשרות פיתולים וכריכות סביב שרשראות אחרות שגם הן היו באותו מצב. תוך כדי שאני ניצבת מול האתגר לפרום את הפלונטר שנוצר, התחוור לי עד כמה דומה הדבר לפרימת פלונטרים בחיים באמצעות תהליך ההתמרה הדינמי בעזרת הו'אופונופונו.

למזלי, במהלך השנים גיליתי שיש לי כשרון לפרום קשרים. 
זה התחיל עם קשרים בשיער של בנותיי והמשיך עם שרשראות, חוטים למיניהם ועוד.

והשיטה היא פשוטה. אלא שיש בה קאטש – היא דורשת המון המון סבלנות. 
יחד אם זאת, כשאני מצליחה לפרק גוש הדוק ונוקשה של שרשראות/חוטים/שיערות ולהוציא לחופשי כל מיתר ומיתר – אחח אני מבסוטה עד הגג.

עכשיו כשאני מקלידה, אני פתאום שמה לב לעברית (רגע של עברית):

כאשר כל מיתר מותר(משוחרר)

הכל מותר תרתי משמע:

מותר-משוחרר

מותר-אפשרי

כשכל מרכיבי הפלונטר שוחררו וחזרו למצבם הטבעי- כל האפשרויות פתוחות. כך גם בתודעה שלנו.

אמממ…מעניין לא? (אני אוהבת את השפה עברית)

אומנות פרימת הפלונטרים

נחזור לתיבת התכשיטים ולשיטת הפרימה. כפי שציינתי השיטה פשוטה:
אני מוצאת שתי נקודות אחיזה בגוש הסבוך (אפשר יותר אך יש לי רק שתי ידיים) ואוחזת בהן כך: שתי אצבעות, כמו קליפס,בכל נקודה. יד ימין משמשת קליפס בנקודה אחת ויד שמאל – קליפס בנקודה אחרת.

וכעת אני מתחילה להניע את הידיים למעלה למטה,ימינה ושמאלה תוך כדי משיכה ממרכז הסבךכלפי חוץ. תנועה וריווח, תנועה וריווח. ברגע שנוצר ריווח מספיק גדול אני מעבירה את ה"קליפסים" יותר פנימה אל עומק הסבך-היכן שלא יכולתי להגיע קודם (כי היה מוסתר בתוך הצרור) – ושוב מניעה ומרווחת מניעה ומרווחת.

כל התהליך הזה חוזר על עצמו שוב ושוב כך שעם הרבה סבלנות תוך 20-30 דקות אני מסוגלת לשחרר 20-30 שרשראות שהיו קודם לכן ככדור דחוס בגודל של ביצה.

בכל פעם שאני עושה זה, אני חושבת על רעיונות לאחסון התכשיטים באופן מסודר שישאיר כל שרשרת במצב טבעי ,חופשי ונגיש שישרת אותי כך שאשלוף לי שרשרת בהינף יד אחת. שרשרת שתמלא אותי בהנאה ושמחה כשאענוד אותה.

 אממה…לרוב אני שוכחת את ההחלטה. עד לפעם הבאה בה הפלונטר שוב נוצר, גדל ונדחס.

וכל תהליך ההתרה והפרימה חוזר על עצמו על פי הפרוטוקול לעיל (יש מצב שאני אוהבת יותר לשחרר פלונטרים מאשר לשלוף בקלות את מה שאני צריכה? (אני מזהה שכן).

תהליך ההתמרה הדינמי ופרימת פלונטרים בחיים

אז השבוע ,תוך כדי פירוק סבלני של פלונטר השרשראות בקופסת התכשיטים, התחלתי להרהר בהקבלה של מה שאני עושה לתהליכים המתרחשים בחיים ובטבע וספציפית לתהליך ההתמרה הדינמי עם הו'אופונופונו.

תהליך ההתמרה הדינמי שפיתחה קרן (מפורט בספרה 'תודה, אני אוהב.ת אותך) , מפרק לגורמים רישומי תודעה. 

אותם רישומים סבוכים הכרוכים אחד סביב השני, בסבך שהתחיל אי שם לפני עידנים, בתוך תודעות פרטיות וקיבוציות וממשיך להתפתל ולהתהדק בתוכנו גם בחיינו אלה.

הטריגרים בתוכנו או אלה שמגיעים למרחב שלנו ומניעים אותנו להתמרה, הם כמו אותם "קליפסים" שתופסים את הסבך ומנערים אותו.

ההתמרות עם ביטויי ההו'אופונופונו יוצרות ריווח, שחושף  מבנים ומיתרים עמוקים יותר. ריווח נוסף של המיתרים העמוקים, מוביל לגילוי רישומי תודעה עתיקים (עמוקים)עוד יותר וחוזר חלילה עד לפרימה ושחרור של כל  הפלונטר (קושי/קונפליקט מסויים בחיים).

זריעה של מציאות חדשה, מבחינה אנלוגית, היא כמו הרעיון שהיה לי לרכוש מתקן תכשיטים אחר.
אחד  שיאפשר לי לאחסן כל שרשרת פרומה במצב חופשי פתוח ונגיש כך שכל שרשראה תהפוך פוטנציאלית להשראה ותעניק לי הנאה ללא מאמץ, ללא מאבק וללא מלחמה.

ללא זריעה לעתיד, הפיכת רישומי תודעה להשראות, הרישומים עשויים לחזור לסורם ושוב להסתבך. לכן, אם אתם לא בקטע של מאבקים ופתירת פלונטרים תמידית, ממליצה לכם לשים דגש על זריעה מנטלית עתידית של מציאות רצויה (גם זה מוסבר בהרחבה בספר של קרן), בנוסף ובצמוד להתמרות ולפירוק הסבך.

אגב הקלדתי "שרשראות" והמקלידן האוטומטי בטלפון תיקן ל- "השראות". זו אחת הפעמים הבודדות בהן לא כעסתי עליו. אחלה תובנה סמארטפון!

שרשראות שהותרו מהסבך הופכות להשראות
ומיתרים שהותרו מתמירים את האסור(כבול) למותר ואפשרי.

תגובות בפייסבוק

לפוסט הזה יש 3 תגובות

כתיבת תגובה