הקו העובר בין קשיבות מודעת לתוצאות מדעיות מוכחות

קשיבות מודעת לא רק לנזירים או מחבקי עצים

קשיבות מודעת (מיינדפולנס בעברית) יותר ויותר מבסס לעצמו מוניטין מכובד של מגדלור שלווה ומודעות עצמית. הוא מאפשר לנו לצאת מהכלא של המחשבות שלנו עצמנו, להכיר בעבר מבלי לתת לו לרדוף אותנו ולהפסיק לפחד מהעתיד כמו מענן סערה מבשר רעות.

בקצרה, מיינדפולנס פילוסופיית חיים הכוללת טכניקת תרגול מדיטטיבית שעיקרה אומנות הנוכחות ברגע.  התמקדות בחיים בכאן ועכשיו מתוך תשומת לב חפה מביקורת ושיפוטיות בחוויות ובתחושות שמתרחשות ברגע הזה – כמו היו הפנינה היקרה ביקום.

נוכחתי לדעת כי אנשים רבים מחזיקים במיתוסים שגויים לגבי מיינדפולנס

הגיע הזמן לבחון את האמיתות, אשר כולן מבוססות במחקרים מדעיים אמפיריים ומרתקים.

מיתוס 1: מיינדפולנס הוא אוסף של טכניקות הרגשה-טובה

אוהו, מיינדפולנס הוא הרבה מעבר לזה! זהו נתיב מוכח לרווחה הוליסטית. איכויותיו משתרעות מהקלה על מתח, דרך וויסות רגשי משופר ועד לתפקוד קוגניטיבי משופר, חוסן ובריאות גופנית.

מחקר שפורסם בשנת 2017 הראה כי מדיטציית קשיבות מודעת יכולה להוביל להפחתה משמעותית בהורמון הסטרס קורטיזול. תגובה פיזיולוגית זו תואמת את התפיסה של רמות מתח מופחתות שדווחו על ידי המשתתפים.

מחקר אחר, שפורסם ב 2018, הראה שתרגול מיינדפולנס קבוע היה קשור לוויסות רגשי מוגבר ולירידה בסימפטומים של דיכאון וחרדה.
שנה אחרי פורסם מחקר נוסף שהדגיש שאימון מיינדפולנס הוביל לשיפורים ביכולת זיכרון העבודה, הקשב והגמישות הקוגניטיבית. שיפורים אלה הם קריטיים בקבלת החלטות ובפתרון בעיות.

מחקרים אחרים הראו כי מיינדפולנס מטפח חוסן אל מול אתגרי החיים ומשפר משמעותית את איכות השינה ומפחית נדודי שינה.

המיינדפולנס לא עוצרת בטיפוח הנפש, אלא מטפחת גם את הגוף.

מחקר שפורסם ב 2016 הראה שמדיטציית מיינדפולנס יכולה להוביל לשיפור בריאות הלב וכלי הדם על ידי הפחתת לחץ הדם, וכך גם מחקר שבוצע בקרב סובלים מכאבים כרוניים, דיווחו על הפחת בחומרת הכאב הפיזי ושיפור איכות החיים.

מיתוס 2: מיינדפולנס הוא בריחה מרגשות ומכאב

בדומה למה שאני פוגשת עם הו'אופונופונו אני רואה אנשים רבים שפונים למיינדפולנס, כנתיב מילוט מרגשות, מכאובים ומצבים פחות נוחים ונעימים.  

המיינדפולנס אינו בריחה מרגשות או הדחקה שלהם, בדיוק להפך! המיינדפולנס מזמינה אותנו להיות במודעות-על אל המתרחש בתוכנו: תחושות, הרגשות ורגשות. במקום להדחיק או להיות מוצפים מהם, אנו מתבקשים למקד בהם את המודעות ואת תשומת הלב ולקבל אותן בשלווה, כפי שהן, מבלי לעטוף אותם בסיפורי המחשבות.

בהיות רגש צורה של אנרגיה, והיות שגלי האנרגיה נעים במרחב ויש להם עליות ומורדות, כך בזכות ה'קשיבות המודעות' אנחנו מגלים בתוכנו את חוויית ההשתנות של הרגשות בדיוק כמו גלים; הם נישאים לשיא מסוים ונופלים לשפל אחר, נעים בתוכנו, מתרוממים, יורדים עד שעוצמתם שוככת והם מתחלפים ברגש אחר ואת ההוא שהיה, הזיכרון ממהר לדקק לעיתים עד היעלמותו.

מיתוס 3: מיינדפולנס זו טכניקת מדיטציה

מיינדפולנס היא מעבר לטכניקת מדיטציה. היא דרך חיים.

דרך חיים זו מכוונת אותנו להעלות את המודעות למתרחש בתוכנו בכל רגע ורגע, לא רק כשיושבים על כרית ועוצמים עיניים, אלא גם תוך כדי פעולות יומיומיות שגורות או אינטראקציות חברתיות.

היא מזמינה אותנו לאמץ את מלאות החיים על גוניהם השונים, לחוות, להרגיש ולקבל, לפני הכל לקבל, את כל קשת החוויות האנושיות משמחה ועד צער, בקבלה שלמה. 'מה שיש, הוא שיש, לרגע הזה'.

היא מלמדת אותנו שעכשיו הוא הזמן היחיד וכל שיש ברגע הזה, הוא של הרגע הזה.

ככל שמתרגלים מודעות קשובה אל המתחולל בתוכנו ברגע ומניחים לסיפורים שמזינים את ההתרחשות, כך מאפשרים לתנועת האנרגיה בתכונו לזרום בחופשיות, להשתנות, להחליף צורה –  כאמור בחוק שימור האנרגיה.

חוק שימור האנרגיה קובע שסך האנרגיה במערכת סגורה הוא גודל קבוע שאינו משתנה. כלומר: שינוי האנרגיה במערכת סגורה כלשהי מתבטא רק בשינוי צורת האנרגיה או במיקומה.

יחד עם זאת, דרך החיים של מיינדפולנס, בהחלט מהווה גשר מעל לתהום הכאב והקושי. היא מעודדת להבחין בכל שיש, בכלל זה בדברים הקטנים והיומיומיים סביבנו: מרחש העלים תחת רגלינו הצועדות בשביל ועד לרוחב חיוכו של אדם זר ברחוב.

היא מלמדת אותנו לעדכן את היחס שלנו אל המתרחש בתוכנו ובחיינו, מחדדת את ההכרה בעובדה שהדבר היחיד הקבוע הוא עצם קיומה של ההשתנות עצמה, ובעיקר, שכל שיש הוא לרגע הזה, זמני במהותו.


קשיבות מודעות היא מורה נפלא להתענגות על ההנאות הפשוטות של החיים ולהודיה, שהיא כשלעצמה כוח מרפא אדיר.
לא זו בלבד, שתרגול מיינדפולנס הוא כמו פנס שחודר דרך ערפל הבלבול – באופן פרדוקסלי, הוא מחדד את המחשבה ומוביל לקבלת החלטות בבהירות.

מיתוס 4: מיינדפולנס משנה הרגשה בלבד

בשנת 2011 פרסמו שרה לזר ועמיתיה מחקר פורץ דרך בכתב העת "מחקר פסיכיאטרי: הדמיה עצבית".

המחקר השתמש בטכניקות הדמיה עצבית, כגון סריקות MRI, כדי לחקור את ההשפעות של מדיטציית מיינדפולנס על מבנה המוח. החוקרים הגיעו לכמה ממצאים מרתקים:

הם גילו שאנשים שתרגלו מדיטציית מיינדפולנס הראו באופן קבוע עלייה בצפיפות החומר האפור במספר אזורי מוח (החומר האפור מרכז את יכולת עיבוד המידע, זהו מרכז הפעילות של היווצרות המחשבה וההגיון). אזורים אלה כללו את ההיפוקמפוס, הידוע בתפקידו בזיכרון ובוויסות רגשי, ואזורים הקשורים למודעות עצמית והתבוננות פנימית.
הממצא המפתיע ביותר היה שהאמיגדלה – חלק מהמוח הקשור לעיבוד מתח ורגשות – הראתה ירידה בצפיפות החומר האפור. זה הצביע על כך שמדיטציית מיינדפולנס עשויה להיות קשורה לפעילות מופחתת באמיגדלה, שלעתים קרובות היא פעילה יתר על המידה אצל אנשים החווים מתח, חרדה והפרעות מצב רוח.

תודות למחקר הזה (ולאחרים) התקבלה הוכחה אמפירית לפוטנציאל הטרנספורמטיבי של תרגול מיינדפולנס, לא רק במונחים של רווחה פסיכולוגית אלא גם במונחים של שינויים פיזיולוגיים בתוך המוח עצמו.

הרעיון שתרגול מיינדפולנס יכול להוביל לשינויים פיזיים במוח, כולל עלייה וירידה בצפיפות החומר האפור באזורי מפתח, אתגר את החשיבה המקובלת על הפלסטיות של המוח האנושי ויכולת השינוי שלו באמצעות אימון מנטלי בלבד.

מתאוריה להתנסות, ממחקר מדעי לאיכות חיים

ככל שהקהילה המדעית ממשיכה לפענח את ההשפעה העמוקה של תרגול מיינדפולנס על הקיום האנושי, מתברר יותר ויותר שהאיכויות שלה הן עדות לפוטנציאל שלה להעשיר חיים בדרכים עמוקות.

בין אם אתם מחפשים שלווה פנימית, חוסן, בריאות או מוח חד יותר, לתרגול מיינדפולנס יש משהו מופלא באמת להציע, ואם אינכם יודעים איך, קראו כאן מדריך קצר לתרגול מיינדפולנס.

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה